מה זה התקף חרדה?

מה ההבדל בין פחד לחרדה? התקפי חרדה הם מעין גל עוצמתי של פחד שמתפרץ במהירות ומשתלט על האדם. ברגע שזה קורה עולה ומתעצמת אצל האדם תחושת מחנק בגרון, קושי לנשום, הוא חושב שמשהו איום ונורא קורה לו ושהוא עומד להשתגע. יש דפיקות לב מואצות, אותו אדם הרבה פעמים חי בתחושה שעומד להגיע איזשהו התקף לב, שמשהו לא בסדר. אותם אנשים שסובלים מהתקפי חרדה מגיעים לא פעם לבתי חולים לחדרי מיון אחרי אפיזודה של התקף חרדה כדי לברר את הסיבה למצבם.

במהלך התקף חרדה הסובלים ממנו חשים בתחושות פיזיות כמו הזעה, דופק מואץ, ויובש בפה. התקף של חרדה מלווה בהרגשה עוצמתית ואף משתקת של פחד. זו אחת הסיטואציות היותר מפחידות והיותר קשות שאדם יכול לחוות.

ההבדל בין מצב של חרדה (או פאניקה) למצב של פחד הוא שבפחד קיים גורם רציונלי סביר לתגובות הגופניות. בחרדה זה מופיע בהפתעה מוחלטת ללא שום סיבה. בחלק מהמקרים זה מופיע עם איזשהו הסבר או רקע קודם – למשל מישהו שהוא קלסטרופוב – אדם שיש לו פחד ממקומות סגורים. אותו אדם יכול לפתח חרדה כשהוא נמצא במעלית או כאשר הוא עולה למטוס אבל זה משהו שהוא לא רציונאלי, בניגוד לפחד אשר מבוסס על רציונל שעומד מאחוריו. אבל גם כאן וגם כאן התגובות הפיזיולוגיות הם היינו הך, רק הסיבה היא שונה.

 

מה מקור המילה פאניקה?

המילה פאניקה מגיעה מהמיתולוגיה היוונית. האל פאן הוא אל שהיה שומר על ההדרים. זה אל שחציו אדם וחציו תיש. הוא היה הולך לישון בצידי הדרך. מי שהיה מעיר את האל פאן בטעות – היה חוטף מהאל פאן צרחות מאוד עזות ומשם נגזרת המילה פאניקה כי פאניקה זו בהלה מאוד גדולה מאוד מאוד משמעותית שמשתלטת על האדם ויכולה לפגוע קשות בחיי האדם. התקף פאניקה יכול לקרות חד פעמית בחייו של האדם זה יכול להופיע פעם אחת ולא לחזור יותר לעולם. אבל כאשר התקף פאניקה, התקף החרדה, התחושה הגדולה הזאת של הפחד חוזרת ונשנית שוב ושוב אז בעצם יש ירידה באיכות חייו של האדם.

חרדה / פאניקה – עד כמה זה שכיח?

מחקרים מעידים על כמעט עשרה אחוזים באוכלוסייה שחווים התקפי חרדה (או פאניקה) גם אם זה אפיזודה אחת וגם אם זה מספר רב של אפיזודות וכאשר האפיזודות חוזרות על עצמן מה שקורה זה שהאדם מתחיל להימנע. זאת אומרת אם האדם חווה התקף חרדה כשהוא בסיטואציה חברתית אז הוא אומר לעצמו אוקיי אולי זה הטריגר אולי אני מפחד מאנשים – ואז הוא מתחיל להתבודד חברתית הרבה פעמים אנחנו רואים התפתחות של התקפי חרדה – זה מה שנקרא אגרופוביה פחד קהל. אם זה קורה בעבודה אותו אדם יכול לומר לעצמו ובטעות – יכול להיות שזה בגלל העבודה אולי יש משהו שם שמלחיץ אותי ואז גם התעסוקה נפגעת. זאת אומרת מה שאני מנסה להעביר זה שהתקפי חרדה – צריכים להיות מודעים אליהם, צריכים לטפל בהם.

גילאים

זה חותך את כל הסקטורים גם נשים וגם גברים זה יכול להופיע בכל הגילאים בדרך כלל זה מתחיל להופיע בגיל ההתבגרות זאת אומרת גילאי 18 עד גיל 21 אנשים יחוו את התקפי הפאניקה הראשונים שלהם זה המקום שבדרך כלל זה מופיע לראשונה אבל זה לא מחייב אדם יכול גם לקבל התקף פאניקה בגיל 50.

טיפול בהתקפי חרדה (התקפי פאניקה)

מקובל לטפל באנשים עם התקפי חרדה בשיטה שנקראת CBT שזו השיטה המומלצת ביותר היום ע”י הפסיכיאטריה לטיפול בהתקפי חרדה. שיטת הטיפול הזאת גורסת שיש שני אלמנטים שעליהם צריך לשים דגש. הראשון זה הפאן ההתנהגותי שבו יש ללמד את האדם כיצד להרגיע את עצמו על ידי מספר טכניקות אחת מהן זה דמיון מודרך השנייה זה שליטה על הנשימות, השלישית זה בעצם מודעות לתחושות הגוף. יש לעזור לאדם במקום להילחץ בזמן התקף חרדה לצלוח אותו בכך שהוא רוכב על התקף פאניקה כי התקף פאניקה זה משהו שנמשך בד”כ מספר דקות. במקרים קיצוניים הוא יכול לארוך שעה ומעלה אבל בדרך כלל הוא מופיע בפתאומיות וכמו שהוא מופיע כך הוא נעלם.

מה עושים כשיש התקף חרדה או פאניקה?

הרבה פעמים אנשים שחווים התקף פאניקה חשים שהם משתגעים, שמשהו יוצא דופן, שמשהו קיצוני ואנחנו היחידים שחווינו את זה, ולכן קודם כל יש לנרמל את התופעה. בעצם זה שאנחנו מנרמלים את התופעה רואים שזה נותן איזושהי תחושה של הקלה. מעבר לזה חשוב להבין למה יש התקפי פאניקה מה זה אומר. לא מתים מהתקפי פאניקה, לא משתגעים מזה. למרות שזה לא נעים, אפשר לצלוח את זה. לאחר מכן מומלץ לעשות דמיון מודרך כדי ללמוד להירגע בסיטואציות מלחיצות. ע”י הרפיה, על ידי הפעלת הדמיון ניתן להגיע למקומות שבוא האדם מרגיש נינוח, מרגיש נעים. כשאדם מתרגל את זה שוב ושוב ושוב הוא יודע לעשות את זה גם בזמן אמת ובעצם להחזיר את השליטה ואתה רוגע גם בסיטואציה מלחיצה.

האלמנט הבא זה אלמנט של מחשבות וברמה של המחשבות חשוב בעצם לאתר את תבניות החשיבה הבעייתיות של אותו אדם הזו הספציפי שסובל מהתקף חרדה. אותן תבניות בדרך כלל הן בסגנון “אני עומד לאבד את, זה אני עומד להשתגע” ואת התבניות האלה שבעצם מלבות את החרדה מלבות את הפאניקה אנחנו לאט לאט מחלישים ובונה תבניות מועילות יותר.

אלמנט נוסף זה האלמנט ההתנהגותי – למשל בדוגמה של אדם שפוחד ממעליות – אנחנו לא ניקח את אותו אדם ונכניס אותו ישר למעלית ונעלה לקומה 40 במעלית, כי סביר להניח שהוא יחווה שוב את התקף הפאניקה ואנחנו נירה לעצמנו ברגל.

אז מה שאנחנו עושים זה מתחילים בחשיפה הדרגתית ולא משנה מה מה מקור הפאניקה קודם כל חשיפה בדמיון, בתוך הקליניקה – לנסות לדמיין שהוא עולה במעלית – וכבר שם חשיפה בדמיון הוא יתחיל להרגיש חרדה כי זה נורא מאיים עליו וכבר שם בקליניקה מתחילים לעבוד איתו על טכניקות של הרפיה עצמית, של הרגעה. לאחר שזה צולח, אנחנו יוצאים לחדר המדרגות ומתחילים עקב בצד אגודל בחשיפה לגורם המאיים אם זה מעלית לצורך העניין, פשוט עולים קומה אחת במעלית בליווי של אדם נוסף, וכך הלאה בהדרגה.

לקריאה נוספת: טיפול בחרדות